במשך ימים רבים לא פגשה בריל ולו אדם אחד. בקול רועד סיפרה לקול מצדו השני של הטלפון כי שבוע קודם חל יום הולדתה ה–81. “עם מי חגגת?”, נשאלה. “עם אף אחד, אני…” החלה בריל לגמגם, וניתן היה להבחין בייאוש בקולה. בהמשך סיפרה כי שיחת טלפון זו, לקו הסיוע של “סילבר־ליין”, היא הפעם הראשונה זה שבוע שהיא מחליפה מלה עם אדם, כל אדם.
בבריטניה היחס לבדידות הוא כאל מגפה הדורשת התגייסות לאומית. ואכן, הרשויות המקומיות ושירות הבריאות הלאומי בבריטניה פועלים למען הקמת מרכזים להתמודדות עם בדידות, וכאלה נפתחו בעשרות ערים ועיירות במדינה. אפילו כבאים הונחו לשים לב לא רק לסכנות אש בבתי אזרחים, אלא גם לסימנים של בידוד חברתי.
“הסוגיה פרצה למודעות הציבור, וזוכה להתייחסות מצד הרשויות המקומיות, מערכת הבריאות והתקשורת”, אומר פול קאן, מנהל מרכז Age UK באוקספורדשייר ויוזם הקמפיין לחיסול הבדידות, שיצא לדרך לפני חמש שנים. “הבדידות נוגעת לכל אחד מאיתנו”.
יחד עם ההתעוררות הציבורית, הלכו והצטברו מחקרים המקשרים את הבדידות למחלות של הגוף ולהידרדרות תפקודית וקוגניטיבית. כיום הבדידות נחשבת גורם סיכון למוות מוקדם, עוד יותר מהשמנת יתר חולנית. “ההשפעות העמוקות של הבדידות על הבריאות ועל העצמאות התפקודית הן בעיה ציבורית קשה”, אומרת ד”ר קרלה פריסינוטו, מומחית לגריאטריה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, “אין הצדקה רפואית או אתית להתעלם מקשישים בודדים שמרגישים כי נדחקו אל השוליים”.
משרדי סילבר־ליין שוכנים בבניין צנוע בעיר הקיט בלקפול שבצפון מערב אנגליה. מדי שבוע מתקבלות בקו זה כ–10,000 שיחות כמו זו של בריל, שיחות להן מטרה אחת מרכזית — לאפשר לקשישים למלא צורך בסיסי: קשר עם בני אדם.
לבד בבית
אחד מתוך שלושה בני 65 ומעלה בבריטניה ובארה”ב חיים בגפם. בארה”ב, מחצית בני ה–85 ומעלה מתגוררים לבדם. ממחקרים שנערכו בשתי המדינות עולה כי ככלל, שיעור החיים בבדידות בקרב בני 60 ומעלה נע בין 10% ל–46%.
התגייסות החברה למערכה נגד הבדידות, כוללת לצד ארגונים ועמותות גם את עולם האקדמיה. ג’ון קצ’יופו, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו וראש המרכז לחקר הכישורים החברתיים והקוגניטיביים במוח, חוקר את תופעת הבדידות מאז שנות ה–90 של המאה הקודמת. לדבריו, הבדידות היא אות של תחושה מטרידה בדומה לצמא, רעב או כאב. “התכחשות לתחושת הבדידות אינה הגיונית יותר מהתכחשות לתחושת רעב”, אמר. ואולם, למלה “בודד” יש קונוטציה שלילית יותר מלאחרות, והיא אינה מעידה על בעיה נקודתית כי אם על חולשה חברתית או אי יכולת לתפקד עצמאית.
http://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-1.3061090